#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רוכבין על הבהמה בשבת?	"לא (עי&#x27; לעיל סי&#x27; ש&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן שלט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שטין על פני מים?	"איתא בגמ&#x27; (שבת מ&#x27; ע&quot;ב) דמותר אם יש בה גידודי, וביאר רש&quot;י דאז דומה לכלי ואינו נראה כנהר ולא גזרינן שמא יעשה חבית של שייטין, והרי&quot;ף ביאר דאז לא חיישינן שהמים יצאו ויהא דומה לנהר דהגידודי מחזירין המים, דדרכן לעשות חבית של שייטין דוקא בנהר ולא בכלי (גר&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) {ולכאורה לפי מה שנוהגין שאין רוחצין אפי&#x27; בצוננים (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; שכ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ו) אסור בכל אופן}"	סימן שלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבריכה ברה&quot;ר?	לפי רש&quot;י אסור דיש לחוש שמא יצאו מים חוץ לרה&quot;ר, אבל לפי הרי&quot;ף אפשר דמותר דהגידודי מעכבין המים מלצאת אבל משמע מהרמב&quot;ם [דס&quot;ל כהרי&quot;ף (ב&quot;י)] דאסור ברה&quot;ר (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם)	סימן שלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לתוך בריכה שאין בה גידודי?	"מבואר מרש&quot;י דמותר כל זמן שרגליו אינם עקורים מעל גבי הקרקע [ואף הרי&quot;ף מודה לזה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) {וזה מותר אפי&#x27; למנהגינו שאין רוחצין אפי&#x27; בצוננים, ודוקא פחות מרוב גופו}"	סימן שלט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מטפחין ומספקין בשבת?	אסור גזירה שמא יתקן כלי שיר	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין טיפוח וסיפוק?	"1) רש&quot;י (ביצה ל&#x27; ע&quot;א) ביאר טיפוח הכאת יד על יד, וסיפוק הוא יד על רגלו&lt;br&gt;2) רש&quot;י (עירובין ק&quot;ד ע&quot;א, שבת קמ&quot;ח ע&quot;ב) ביאר טיפוח יד על לבו, וסיפוק הוא יד על יד [וכתב רש&quot;י בשבת דסיפוק הוא מחמת אבל, ותוס&#x27; (שם) פירשו מחמת שמחה]&lt;br&gt;3) ירושלמי ביצה (פ&quot;ה ה&quot;ב) ביאר טיפוח הכאה של שמחה, וסיפוק הכאה של חימה או צער&lt;br&gt;4) הרמב&quot;ם (פיה&quot;מ ביצה פ&quot;ה מ&quot;ב) פי&#x27; טיפוח הכאה יד על יד, וסיפוק הוא הכאה של שמחה.&lt;br&gt;להלכה, השו&quot;ע פי&#x27; כרש&quot;י בביצה, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דאין נפק&quot;מ מהו כוונתו בין מחמת צער ואבל בין מחמת שמחה אסור [והקשה בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) למה אסור לשם צער הרי אין כוונתו לקול שיר {ואפשר דרש&quot;י ס&quot;ל כעולא וכשיטת הר&quot;ח}]"	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצורך מצוה?	"המהרי&quot;ק מקיל לרקד לצורך שמחת תורה [ודייק הב&quot;י דס&quot;ל דחולק על תוס&#x27; וס&quot;ל דאין היתר בזה&quot;ז], וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דזהו דוקא לשמחת תורה שהוא כבוד התורה ואין מקילין בשאר שמחות אפי&#x27; בנשואין [אכן, הא&quot;א מבוטשאטש מקיל אף לנישואין, וגם בשעת התפילה כדי שלא יהיה שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם], ועוד כתב המ&quot;ב דאפי&#x27; בשמחת תורה אין מקילין אלא טיפוח וריקוד ולא להשתמש בכלי שיר"	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכות אצבע צרידה (snap)?	"הרמב&quot;ם משמע שאסור, אבל התרוה&quot;ד הביא ראיה ממשנה ביומא (י&quot;ט ע&quot;ב) דמותר [ואינו משמע מגמ&#x27; דהוא משום אין שבות במקדש], ותמה עליו הב&quot;י הרי הרבה בני אדם עושין אותו בשעת שמחה דרך שיר, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דהתרוה&quot;ד מיירי כשאינו דרך שיר דומיא דמכין אותו להקיצו, והביה&quot;ל (ד&quot;ה או) כתב עוד תירוץ דיש גירסא בהרמב&quot;ם &quot;על הלוח אחת כנגד אחת&quot;, ור&quot;ל דאינו ציור בפנ&quot;ע אלא קאי על הכאת אצבע על הקרקע או לוח אבל לעולם מותר להכות באצבע צרידה דאינו דרך שיר, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) בשם התוספת שבת דמיישב דרש&quot;י ביומא פי&#x27; דמכה אצבע על האגודל והוא כלאחר יד [וכמו שהקשו תוס&#x27; ישנים (שם) דאם מכה אמה על אגודל נשמע יותר קול], ולפי&quot;ז אם מכה אצבע צרידה כרגיל אפי&#x27; שלא בדרך שיר אסור [וצ&quot;ע, דמבואר בתוספת שבת בפנים דס&quot;ל דרש&quot;י מיירי בדרך שיר ולהכי צריך לעשות שינוי, אבל אם אינו מכוין לשיר א&quot;צ שינוי (ביאורים על התוספת שבת), ואי אמרת דרש&quot;י ס&quot;ל כעולא וכשיטת הר&quot;ח הוא ג&quot;כ מיושב בפשיטות דעל כן צריך להכות בשינוי {ונראה דבודאי יש מקום להקל להכות אצבע צרידה שלא בדרך שיר בצירוף תוס&#x27; והערוה&quot;ש}]"	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כלאחר יד?	"מירושלמי ביצה (פ&quot;ה ה&quot;ב) משמע דמותר לטפח כלאחר יד [ויש ב&#x27; פשטים בב&quot;י אם ר&quot;מ שם אוסר], והשו&quot;ע מקיל דוקא בטיפוח וסיפוק, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולספק) מדייק דאין להקל כלאחר יד בכלי שיר ממש דמירושלמי ליכא ראיה יותר מטיפוח וסיפוק"	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר בזה&quot;ז?	"כתבו תוס&#x27; (ביצה ל&#x27; ע&quot;א) דבזה&quot;ז אין אנו בקיאים לעשות כלי שיר ולא שייך למיגזר [והקשה הב&quot;י מ&quot;ש משאר גזירות דאמרינן (ביצה ה&#x27; ע&quot;א) דאע&quot;פ שנתבטל הטעם לא נתבטל הגזירה, ותי&#x27; דתוס&#x27; ס&quot;ל דהוי כמו גילוי דמקילין בזמן דליכא נחשים וכמ&quot;ש תוס&#x27; בע&quot;ז (ל&quot;ה ע&quot;א), והקשה האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ק&#x27;) דבשלמא בגילוי מצי למימר דמתחילה רק גזרו במקום שיש נחשים כיון שכל האיסור גילוי הוא חשש רחוק לענין סכנה וגזרו דצריך לחוש לחשש רחוק כזה, וכן בקבורה ביו&quot;ט שני דגזרו במקום שיש חברי היינו שחששו לחשש רחוק שיכופו אותו למלאכה אבל במקום דליכא חברי לא היה בכלל הגזירה, אבל בכלי שיר לא היה איסור מחמת חשש רחוק אלא היה איסור על עצם הדבר וא&quot;כ צ&quot;ע למה נוהגין להקל היום, ותי&#x27; האג&quot;מ דכיון דנוהגין היום לרקד וכו&#x27; בשבת הוי כאילו לא פשטה הגזירה ואע&quot;פ שפשטה בתחילה מ&quot;מ כיון שעכשיו הם עוברים על התקנה ומרקדין עד כדי כך שאומרים שלא למחות משום מוטב שיהיו שוגגין וכו&#x27; אנן סהדי דכל החכמים שבעולם היו מבטלין את הגזירה, ע&quot;ש, ומסיים דראוי לכל בעל נפש להחמיר ולא לסמוך על הרמ&quot;א], והב&quot;י אח&quot;כ הביא המהרי&quot;ק דמקיל בזה&quot;ז בשמחת תורה משום כבוד התורה, ומשמע דלית ליה היתירא דתוס&#x27;, אכן הרמ&quot;א הביא היתירא של תוס&#x27; וכתב דעל זה נהגו להקל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא מא&quot;ר ותוספת שבת דהמנהג להקל כתוס&#x27; נאמר דוקא לגבי טיפוח וסיפוק וריקוד ולא לגבי כלי שיר ממש, והמ&quot;ב מסיים דלמעשה אין להקל אפי&#x27; בטיפוח וכו&#x27; אלא במקום מצוה [ומשמע דמותר לכל דבר מצוה דהרי לשמחת תורה מותר בלא&quot;ה, וכן משמע משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תכ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ב) דמשמע דהתירו כל ריקודים של מצוה, ומצטרף היתירא דתוס&#x27; בזה&quot;ז] בצירוף קולה של תוס&#x27; [כך מבואר מיש&quot;ש, ודלא כב&quot;י דלא רצה לסמוך על תוס&#x27; כלל דהרי המהרי&quot;ק חולק עליהם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)] אבל שלא במקום מצוה אין להקל אלא משום הנח להם וכו&#x27; [וכפשוטו ר&quot;ל משום מוטב שיהיו שוגגין וכו&#x27;, אבל בדור מלקטים מדייקי מלשון היש&quot;ש וא&quot;ר דכוונתו משום הנח להם לסמוך על תוס&#x27;], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) ביאר הענין באופן אחר דפי&#x27; דכשגזרו על טיפוח וסיפוק וריקוד היינו בזמנם שעשו דברים אלו ע&quot;פ סדרי השיר בכלי אבל בזה&quot;ז שעושים דברים אלו בשיר בפה לא היה בכלל הגזירה, ולפי&quot;ז פשוט דאין להתיר בזה&quot;ז לזמר בכלי שיר, וגם פשוט דמותר לספק ולרקד אפי&#x27; שלא לצורך מצוה וכן מותר להכות באצבע צרידה בזה&quot;ז דאינו מקושר לכלי שיר."	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי למחות על ריקודים?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה להקל) הביא מספר זכרון יוסף דמאריך לקרא תגר כנגד המנהג הפרוצים שעושין ריקודין אנשים עם נשים ועל זה צריך למחות, ע&quot;ש שמאריך&lt;br&gt; 	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם הולכים במעגל בלא הרמת רגלים?	"אין זה ריקוד ומותר (שלחן שלמה סי&#x27; תקכ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שלט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין דנין בשבת?	"איתא בגמ&#x27; (ביצה ל&quot;ז ע&quot;א) גזירה שמא יכתוב הטענות ופסק דין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) הביא עוד מקור מירושלמי (סנהדרין פ&quot;ד ה&quot;ו) דכתיב בכל משבתיכם וכתיב והיו אלה לכם וגו&#x27; בכל משבתיכם, מה להלן ב&quot;ד אף כאן ב&quot;ד וילפינן ממנו לכל מין דין דאסור בשבת [והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) ס&quot;ל דהירושלמי מיירי לגבי עונשים בשבת]"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא גדול ממנו?	ר&quot;ת התיר לדון, אבל שאר ראשונים חולקים עליו, וקיי&quot;ל כרוב ראשונים, אבל בשעת הדחק הרמ&quot;א מקיל כר&quot;ת	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסדר הטענות בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאסור שמא יכתבו דברי טענתם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבול לבטל תפילת שבת?	"תיקן רגמ&quot;ה דאינו יכול לבטל התמיד [ר&quot;ל תפילה] אלא אם כבר ביטל ג&#x27; תפילות א&quot;נ יש לו טענה על כל הציבור (שלטי הגיבורים, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבול לפני הדיינים כגון על טענת בתולים?	"כן (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ומותר להדיין לעיין דינם בספרי הפוסקים (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;), אבל אסור לשלוח התראה בשבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמחויב עונש האם מותר לסגרו בבית האסורים כדי שלא יברח?	"אסור דהוי בכלל אין דנין, ואם יברח אין עלינו כלום (רמ&quot;א) {ומשמע דאינו אסור משום צידה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שט&quot;ז}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד אינו רוצה לקיים מצות עשה?	מצדד הפמ&quot;ג (פתיחה להלכות שבת, מובא ברע&quot;א) דמותר להכותו דאין זה דרך עונש	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להלקותו בשבת?	"הרמ&quot;א כתב דהוא בכלל איסור דאין דנין, אבל מירושלמי משמע דיש איסור דאורייתא לענוש בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הרמב&quot;ם, ואפשר דזהו דוקא אם יש בו חילול שבת ומלקות אסור משום עשיית חבורה, והאשל אברהם (בגליון) הביא מספר החינוך דרצה השי&quot;ת לכבד יום השבת שימצאו בו מנוחה אפי&#x27; להחוטאים וחייבים, ומשל למלך גדול שקרא לבני מדינה יום אחד לסעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ולכן, צריך לשקול היטב קודם שמעניש בני ביתו בשבת (פסק&quot;ת אות ז&#x27;), אבל פשוט דמותר לכופן לעשות מצות וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג ורע&quot;א}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד רוצה לברוח לעגן את אשתו?	"מותר לחבשו [דהוי כמו דנין במקום דליכא גדול ממנו דלפי ר&quot;ת מותר, וסמכינן אר&quot;ת בשעת הדחק] (שבות יעקב ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ד, רע&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27; , מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וה&quot;ה דמותר לחבוש לכל דבר עבירה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקבלין עדות שמת בעלה אם העד מסוכן וקרוב למות?	"כן (שבות יעקב ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ד, רע&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה ישבו הסנהדרין בשבת?	"לא ישבו בלשכת הגזית אלא בחיל שלא יהא נראה כאילו דנין בשבת (סנהדרין פ&quot;ח ע&quot;ב, רש&quot;י שם, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאדם לעשות דין לעצמו בשבת?	"כתב הערך ש&quot;י (חו&quot;מ סי&#x27; ה&#x27;) דמותר מפני שאין שייך הגזירה שמא יכתוב הטענות או הפסק, ותמה עליו הקונטרס דור המלקטים דמבואר דגזרינן משום דין אפי&#x27; כשאינו שייך החשש שמא יכתוב וכמ&quot;ש הערול&quot;נ (יבמות מ&quot;ו ע&quot;ב) לגבי גירות, והחת&quot;ס (אבה&quot;ע ח&quot;ב סי&#x27; ס&quot;ו) לגבי הפרת נדרים."	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שבעל ארמית בפרהסיא בשבת?	"חידש הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; אי אמרת דמותר להרוג הרודף אחר הערוה בשבת [והמשנ&quot;ל מסתפק בזה] לכו&quot;ע אין מחללין לפגוע בבועל ארמית בשבת"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה 1) אין מקדשין 2) אין מכניסין, אשה בשבת?	"1) גזירה שמא יכתוב 2) אין קונין בשבת דהשתא הוא יורשה וכו&#x27; ואסור משום מקח וממכר בשבת"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו אשה ובנים?	"כתב ר&quot;ת דמותר [והוא מתיר אפי&#x27; אם יש לו בנים אבל אין לו אשה כדמבואר מתוס&#x27; ביומא (רע&quot;א) {אבל מה שכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) הטעם משום בבקר זרע את זרעך וגו&#x27; צ&quot;ע דמבואר ברש&quot;י (ביצה ל&quot;ז ע&quot;א) דאין זה מספיק להתירו לינשא בשבת, אלא על כרחך ההיתר הוא מפני שצריך אשה כדי שיהא שרוי בלא חטא, וכן מוכח לפי השיטות דלא התיר ר&quot;ת אלא אירוסין ולא נישואין ש&quot;מ דאינו מחמת הבנים אלא מחמת האשה (עם ר&quot;י באק)}], וכבר כתבנו דאין סומכין עליו אלא בשעת הדחק, והכריע החיי&quot;א (כלל ל&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27;) דאין להקל כר&quot;ת אלא בג&#x27; תנאים, א&#x27; עדיין לא קיים פו&quot;ר [ולא כר&quot;ת דהקיל אפי&#x27; כשיש לו בנים], ב&#x27; יש הפסד רב, ג&#x27; יש בושה לחתן וכלה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להקל גם בחופה?	"הסמ&quot;ק ס&quot;ל דר&quot;ת לא התיר אלא לקידושין ולא לחופה, אבל הרמ&quot;א מדייק מסמ&quot;ג דר&quot;ת התיר אפי&#x27; לחופה, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דכן מבואר בירושלמי דמותר לכה&quot;ג לעשות נישואין ביוה&quot;כ לצורך כפרת כלל ישראל [ואפשר דהבבלי מודה אם א&quot;א בענין אחר], ולמעשה ה&quot;נ יש מקום להקל בשעת הדחק, ובבין השמשות בודאי יש להקל אבל לכתחילה יש ליזהר בזה דלא יעבור על איסור מוקצה של הנרות [ועדיף ליתן הנרות לנכרי (פמ&quot;ג)] וגם שמא יעברו להדליק נרות בבין השמשות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) מסיים דעדיף טפי שלא לעשות נישואין כלל בערב שבת ובפרט סמוך לחשיכה [והיה מעשה בקראקא ביתומה שנמשכת שני שעות בלילה והרמ&quot;א סידר הקידושין וחופה, וביאר דהתיר משום כבוד הבריות אבל אח&quot;כ תקנו שלא לעשות חתונה בערב שבת (תשובת רמ&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ה, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)]"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה בחתן וכלה שנתעוררו בליל שבת של שבע ברכות שלהם שבשעת הקידושין נתחלפו הטבעת של קידושין עם אחותו ולא היתה שלו בשעת קידושין, מה יעשו?	"{יש סברות לומר דדעתן שיקנו בקנין המועיל כגון בביאה אבל ידוע שהגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל ס&quot;ל דאין דעתם אלא על הכסף קידושין ולא קני, ודוחק לומר דיש אנן סהדי דאחותו ניחא לה שיקנה טבעתה, וכפשוטו צריכים לעשות עוד קידושין, ואם מותר לעשות הקידושין בשבת לכאורה הרי זה שעת הדחק דכל האורחים כאן ואפשר לסמוך על ר&quot;ת, אבל החיי&quot;א לא רצה להקל אלא בג&#x27; תנאים ואם כבר בא עליה והם אסורים משום דם בתולים א&quot;כ אין כאן צורך לפר&quot;ו ואינו יכול להקל, ואולי החיי&quot;א מודה דמותר לו לעשות קידושין מפני שעדיין לא קיים פר&quot;ו אע&quot;פ דלא יקיימה עתה, ונראה להקל לקדש בשבת בצירוף הסברות לומר שכבר נתקדשו ע&quot;י הביאה או ע&quot;י טבעתה}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין עושין חליצה?	"שמא יכתוב שטר חליצה לחלוצה, ועוד כתב הב&quot;ח (סי&#x27; תקכ&quot;ד) דאסור משום קושר ומתיר והוי מצוה הבאה בעבירה"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבוע מקום לחליצה?	"מבואר ביבמות (ק&quot;א ע&quot;ב) דיש דין לקבוע מקום שיהיה מוכן לחליצה, אבל כיון דנראה כאילו דנין בשבת אסור לקבוע זה בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) [וגם אסור משום שנראה כבונה (תרוה&quot;ד, מובא בסדר חליצה קצרה אבה&quot;ע סי&#x27; קס&quot;ט סעי&#x27; ט&quot;ז) א&quot;נ משום הכנה משבת לחול (דרכ&quot;מ אבה&quot;ע סי&#x27; קס&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;)], אבל מותר לקבוע המקום במוצאי שבת לצורך יום א&#x27; ואינה נחשבת כתחילת דין בלילה, ובמקום צורך גדול יכול לקבוע המקום בין השמשות בערב שבת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מיבמין בשבת?	"משום קנין דעכשיו יורשה וכו&#x27; [דלא מהני בה כסף ויחוד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)], וגם משום שמא יכתוב הכתובה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בשבת 1) להפקיר 2) לזכות מן ההפקר?	"1) המג&quot;א לעיל (ס&quot;ס י&quot;ג) מקיל ע&quot;פ הגמ&#x27; שבת (קל&quot;א), אבל דחה שם רע&quot;א דהתם מיירי מדאורייתא, והשער המלך בשם הריטב&quot;א (ק&quot;כ ע&quot;א) ופר&quot;ח אוסרים [דכתב הריטב&quot;א דדוקא התם מותר להפקירו מפני שהוא הולך לאיבוד ממ&quot;נ], והמאירי (שבת קכ&quot;ז ע&quot;ב) ס&quot;ל דמותר להפקיר בשבת וכמ&quot;ש בגמ&#x27; שם דדמאי אינו מוקצה דאפשר להפקיר נכסיו, ויש דיוק מהמחבר (סי&#x27; ש&quot;ה) דצריך להפקיר בהמתו קודם שבת משמע דאסור להפקיר בהמתו בשבת, אבל הכה&quot;ח הביא דיחוי דאורחא דמילתא נקט, ויש שיטת הרמב&quot;ן בערב פסח שחל בשבת דכתב דאם ביטול מטעם הפקר אסור לעשות ביטול בשבת דהוי כאילו הוא מפקיר חמצו בשבת וש&quot;מ דס&quot;ל דאסור להפקיר בשבת, ולמעשה הכריע המנח&quot;ש (ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;א) דמותר אבל אין להקל אלא במקום צורך כגון להפקיר חמצו או להפקיר רשותו וכמו שאר מתנה דמותר לצורך שבת [עי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס י&quot;ג וסי&#x27; ש&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;] 2) רע&quot;א מצדד להתיר וכדמבואר לקמן (סי&#x27; שע&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;) דגר שמת מותר לזכות בנכסיו בשבת, אבל הקשה מגמ&#x27; גיטין (ע&quot;ז ע&quot;ב) דמבואר דאינו יכול להפקר רשותו בשבת ואשתו יזכה בגט ע&quot;י רשותו, ודחה דהתם הוי כמו טלי גט מעל גבי סלע דהוי חסרון בנתינה, ולמעשה רע&quot;א מניחו בצ&quot;ע, ופשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) דמותר [והביא ראיה מגמ&#x27; ביצה (י&quot;ב ע&quot;ב) דמותר להוליך חלה לכהן, והוי כאילו הכהן זכה מן ההפקר, ע&quot;ש], ויש להביא ראיה מס&quot;ס רס&quot;ו דמותר לזכות בארנקי שמצא, וגם יש להביא ראיה מסי&#x27; של&quot;ד סעי&#x27; ט&#x27; דאם מחזיר לו כליו מן הדליקה הוי כאילו זכה מן ההפקר (וכ&quot;כ המאירי וריטב&quot;א ועבודת הגרשוני) [אבל דחה הקה&quot;י דאפשר דזוכה בהם אחר שבת], ור&quot;מ דיוויס הביא ראיה מתוס&#x27; (עירובין ל&quot;ח ע&quot;א, ביצה י&quot;ז ע&quot;א) דטעם אחד שאסור לערב ביו&quot;ט משום איסור למיקני שביתה והתם הוא זוכה מן ההפקר, ורשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ט הע&#x27; פ&quot;ג) ס&quot;ל דעכ&quot;פ לא יעשה מעשה קנין שניכר לכל {וה&quot;נ נראה דמותר לצורך שבת כשאר מתנה, וכן שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דבין להפקיר בין לקנות מן ההפקר מותר במקום צורך}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מקדישין ומעריכין ומחרימין?	"כולם אסורים משום דדמי למקח וממכר [ואין מחרימין בין לגבוה בין לכהנים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח)], ודוקא אם מקדיש חפץ מסוים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ש&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מפרישין תרומות ומעשרות?	"הרמב&quot;ם כתב מפני שהוא דומה למקדיש פירות, והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דדמי למתקן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [והאב&quot;נ (או&quot;ח סי&#x27; תי&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז) כתב משום בורר]"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדמאי?	"מותר בין השמשות ואסור ביום השבת וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; רס&quot;א"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שאין לו פנאי להפריש תרו&quot;מ מערב שבת?	"יכול להתנות מערב שבת על מה שהוא עתיד להפריש, רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;ג סי&#x27; ק&quot;נ אות י&quot;ג) ס&quot;ל דההפרשה חל מערב שבת משום ברירה, ובאמת החזו&quot;א (דמאי סי&#x27; ט&#x27; ס&quot;ק כ&quot;א) הביא מח&#x27; בין הר&quot;ן (גיטין כ&quot;ה) והיש&quot;ש (ב&quot;ק פרק ה&#x27;) דהר&quot;ן ס&quot;ל דאמרינן ברירה בדרבנן משום ספק דרבנן לקולא אבל היש&quot;ש ס&quot;ל דחז&quot;ל תקנו לומר ברירה במילי דרבנן וממילא בהפרשת מעשות דעיקרו מן התורה לא אמרינן ברירה אפי&#x27; אם הוא דרבנן, והמג&quot;א (סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק ל&#x27;) כתב דאמרינן ברירה בהפרשת מעשרות דרבנן, אבל החזו&quot;א חושש להיש&quot;ש דרוצה לדייק דהרמב&quot;ם ס&quot;ל כוותיה, ולפיכך ס&quot;ל דהחלות בשבת ורק צריך אמירה בעלמא מערב שבת, וכתב הפסק&quot;ת (הע&#x27; 106) דמסתימת הספרים משמע כרשז&quot;א {ולגבי דמאי מבואר במשנה (דמאי פ&quot;ז מ&quot;ב) דחל מערב שבת דהתם הוא מפריש התרומת מעשר ממה שנשאר בשולי הכוס ובשעה זו ליכא מעשר ראשון בעולם אלא ש&quot;מ הכל חל מערב שבת}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מפריש בתנאי מערב שבת האם הפירות צריכים להיות ברשותו?	"אם מפריש מדינא (טבל) צריכים להיות ברשותו [וכן משמע ממשניות (דמאי פ&quot;ז מ&quot;ד - מ&quot;ה) דמיירי בטבל שהוא ברשותו], אבל בזה&quot;ז כל הפירות בגדר דמאי דיש הכשר רבנות וסגי אם הם קיימים בעולם [ועל כן לא מהני תנאי מתחילת השנה (פסק&quot;ת הע&#x27; 111)] (אור לציון ח&quot;ב פי&quot;ז הע&#x27; י&quot;ב) {וכן מבואר ממשניות דמאי (פ&quot;ז מ&quot;א - מ&quot;ג) דיכול להתנות אפי&#x27; קודם שהגיע לרשותו, וכ&quot;כ תוס&#x27; סוכה (כג:) בשם ירושלמי}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר והפריש?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דדינו כמבשל בשבת [וא&quot;כ במזיד אסור לו לעולם ולאחרים אסור עד מוצש&quot;ק, ובשוגג מותר אפי&#x27; לו במוצש&quot;ק], אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) פסק כהרמב&quot;ם דבמזיד מותר אפי&#x27; לו במוצש&quot;ק [אע&quot;פ שהוא צ&quot;ע קצת דהרמב&quot;ם פסק כר&#x27; יהודה והוא מחמיר במזיד אפי&#x27; באיסורי דרבנן, מ&quot;מ יש להצטרף דעת הגר&quot;א דמקיל אפי&#x27; במלאכות דאורייתא במזיד במוצש&quot;ק (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; שי&quot;ח סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה המבשל)], ובשוגג יש להקל אפי&#x27; לו מיד [וכ&quot;כ הביה&quot;ל לעיל (שם) דבמלאכות דרבנן בשוגג יש לסמוך על הגר&quot;א]"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מפריש עוד פעם לחומרא בעלמא?	"כתב הדרך אמונה (הל&#x27; מעשר פ&quot;ט ציון הלכה ס&quot;ק פ&quot;ט) בשם החזו&quot;א דמותר להפריש בשבת, וכן עשה הסטייפלר הרבה פעמים {וזהו דוקא בפירות שיש להם הכשר טוב אבל אם אין להם הכשר טוב אלא סתם רבנות אין להקל להפריש בשבת בלא תנאי מערב שבת, אבל עדיין א&quot;צ להיות ברשותו אלא די אם הם בעולם, וכמ&quot;ש למעלה}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהפרשת חלה?	"דינו כהפרשת תרומות ומעשרות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ואפי&#x27; לענין בדיעבד (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפריש חלה כדי לקיים מצות מצה?	"הפמ&quot;ג (סי&#x27; תנ&quot;ז א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) מסתפק בזה, ובמקום אחר (סי&#x27; תק&quot;ו א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, סי&#x27; תרמ&quot;ט א&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;) מצדד להקל, וכתב שש&quot;כ (פי&quot;א הע&#x27; נ&quot;ח) בשם רשז&quot;א שיפריש במחשבה בלא ברכה, והיינו בחלת א&quot;י אבל בחלת חו&quot;ל אפשר לשייר מקצת ולהפריש לאחר יו&quot;ט"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להפריש ע&quot;י מופלא הסמוך לאיש?	"המהרי&quot;ל דיסקין התיר להפריש ע&quot;י מופלא הסמוך לאיש לענין מצה בליל הסדר, ויש מפקפקין על עצה זו דעדיין ספינן לו איסור בידים, ועוד אין שליחות וזכיה לקטן [אבל יכול להקנותו כל העיסה], ועוד הגר&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; של&quot;א ס&quot;ק ע&quot;ח) חולק על השו&quot;ע וס&quot;ל דאינו יכול להפריש תרו&quot;מ ע&quot;י מופלא סמוך לאיש (פסק&quot;ת הע&#x27; 95)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה שאחד שלח חלות לחבירו לשבת ואח&quot;כ נזכר שלא הפריש ממנו חלה, מה יעשה?	"יש צד לומר דכיון שהוא גרם זה אמרינן חטא בשביל שתזכה חבירך ויש לו להפריש, ואפשר דסגי לפרוש במחשבה או להפריש ע&quot;י מופלא הסמוך לאיש (פסק&quot;ת הע&#x27; 86), ועי&#x27; בשבט הלוי (חי&quot;א סי&#x27; פ&quot;ב) "	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעשר בהמה?	"אין מעשרין שמא ירשום בסיקרא (רמב&quot;ם), אבל אינו אסור משום מתקן דהרי מתחילה היה נמי מותר, ואינו אסור משום מקח וממכר דהרי הוא אוכלה מעצמו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין פודין הבן בשבת?	"משום מקח וממכר, ואפי&#x27; אם יפדה ע&quot;י כלי שוה ה&#x27; סלעים (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר ליתן לכהן המעות מבעוד יום?	"כתב התרוה&quot;ד (ח&quot;ב סי&#x27; רל&quot;ג) דלא מהני מחמת הברכה, דאינו יכול לברך בערב שבת דעדיין אינו מחויב בהמצוה ואינו יכול לומר &quot;וצונו&quot; ואינו יכול לברך בשבת דהשתא לאו מידי קעביד (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) [ומכאן הוכיח השונה הלכות (סי&#x27; ש&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ב) דמותר לעשות קנין בערב שבת ע&quot;מ שיחול בשבת]"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כלו לו בערב שבת כ&quot;ט יום י&quot;ב שעות ותשצ&quot;ג חלקים?	"הב&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; ש&quot;ה) והש&quot;ך (שם) ס&quot;ל דיכול לפדותו מערב שבת, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) חולק עליהם וס&quot;ל דצריך שיגיע יום ל&quot;א, וכן נקטו החכם צבי ותוספת שבת, וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) לדחותו ליום א&#x27; אפי&#x27; אם כלו בערב שבת"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מגרשין בשבת?	"שמא יבא לידי כתיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) {ולכאורה שייך גם מקח וממכר שהיא קונה את עצמה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז)}"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לגרש בשבת?	"בשכיב מרע שאינו רוצה שאשתו תזקק ליבום, והתירו לו כדי שלא תטרוף דעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ויקנה לה החדר שמונח בה הגט והיא תעשה חזקה ע&quot;י פתיחה ונעילה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז)"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו פסול משום גט מוקדם?	"העולת שבת תי&#x27; דמיירי כשגירש ע&quot;י שליח [וביאר המחה&quot;ש דהוי כמו גט שבא ממדינת הים דאינו פסול משום מוקדם דיש לה קול שלא נמסר ביום הכתיבה], והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) חולק עליו, ופי&#x27; דמיירי כשכתב שבת זו [וביאר המחה&quot;ש כגון שבוע ראשונה דחודש חשון], והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) נקט ציורו של המג&quot;א"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עבר ועשה כל דברים אלו האסורים?	"מבואר בירושלמי דכולם מהני בדיעבד בין בשוגג בין במזיד בין במוטעין, וכן פסק השו&quot;ע, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) בשם היש&quot;ש מאי שנא מהנשבע שלא למכור דאמרינן דאפי&#x27; בדיעבד אינו מכור, ותי&#x27; ע&quot;פ ההגהות מרדכי דהתם ע&quot;י עצמו איבד כחו וזכותו בנדר [והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) כתב דהא דאמרינן דמהני בדיעבד אינו קאי על הפרשת תרו&quot;מ דהם אסורים אפי&#x27; בדיעבד במזיד {ולענ&quot;ד קאי אפי&#x27; על תרו&quot;מ דבמזיד מהני הפרשתו אלא שיש לו איסור הנאה משום מעשה שבת, ובשאר הדברים לא שייך לאסור משום מעשה שבת, וכן מצינו ברע&quot;א לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) דהקשה דיהא אסור ליהנות מגוי שקנה ביו&quot;ט משום איסור קנייה ביו&quot;ט, ותמה על הגר&quot;א דרצה ליישב למה מותר ליהנות ממנו מהא דאמרינן דכולם מהני בדיעבד בין בשוגג בין במזיד}]"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשים 1) קרבנות 2) מי חטאת?	"1) כן, דזהו מצות היום (רמב&quot;ם) 2) כתב הרמב&quot;ם דאסור, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) כיון שאין הזאה דוחה שבת הו&quot;ל מטריח לחנם, וגם מצדד דהוא מוקצה דהרי הם אסורים בהנאה"	סימן שלט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכנוס אלמנה בשבת?	"איתא בירושלמי דאסור [והמהרי&quot;ל כתב דיש סכנת מיתה בדבר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א), שהיתה מעשה שהיא מתה מיד אח&quot;כ, ומיהו כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דדוקא באלמנה יש סכנה ולא בגרושה, והרבה אין מדקדקין בזה אפי&#x27; באלמנה (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 131)], לפי המהר&quot;ם צריך ביאה לכונסה, ולפי הכל בו סגי ביחוד הראוי לביאה (ב&quot;י), וקיי&quot;ל באבה&quot;ע (סי&#x27; ס&quot;ד וסי&#x27; ס&quot;ה) דסגי ביחוד הראוי לביאה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשא אלמנה כשהיתה נדה והיא יהיה טהורה ליל שבת?	"החלקת מחוקק מקיל לסמוך על היחוד שלא היתה ראוי לביאה ומותר לבא עליה בשבת, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) חולק עליו וס&quot;ל דלא מהני היחוד שלא היה ראוי לביאה ועל כן אין לבא עליה בשבת דיהיה הנישואין, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) להחמיר [והמקנה ס&quot;ל דסגי לאלמנה יחוד שאינו ראוי לביאה, והגר&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; חופה לחוד מהני לאלמנה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;) [וביאר החזו&quot;א (אבה&quot;ע סי&#x27; ס&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ח) דהיינו חופה גמורה שניכרת שהיא לשם נישואין, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) ביאר כוונת הגר&quot;א דהיינו יחוד הראוי לביאה, והשאלתות דר&quot;ח וואלאזין (אות ק&quot;מ) כתוב דהגר&quot;א ס&quot;ל דאין חילוק בין אלמנה לבתולה ושניהם מותרים ביחוד שאינו ראוי לביאה, והירושלמי מיירי בלא יחוד ונקט אלמנה דהירושלמי לשיטתו ס&quot;ל דבתולה בלא&quot;ה אסור לבעול ביאה ראשונה בשבת]]"	סימן שלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבתולה?	"מדינא קיי&quot;ל דמהני חופה לחוד, אבל יש מחמירים לעשות יחוד אע&quot;פ שאינו ראוי לביאה, ומש&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;) דיש ליזהר לכתחילה אם נושא בתולה בערב שבת שיהיה יחוד [אפי&#x27; אם אינו ראוי לביאה] מבעוד יום, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) הביא ממשאת בנימין (סי&#x27; צ&#x27;, ומוזכר נמי במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דבתולה בעי יחוד הראוי לביאה {ולא ראיתי זה במשאת בנימין בפנים אלא שהוא שיבח המנהג שהבתולות מתייחדין במקום צנוע, וכן מוזכר מנהג זה ברמ&quot;א באה&quot;ע (סי&#x27; נ&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;), והב&quot;ש (שם ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דצריך יחוד הראוי לביאה, וכ&quot;כ הרמ&quot;א (אה&quot;ע סי&#x27; ס&quot;א סעי&#x27; א&#x27;) דלפי הרמב&quot;ם צריך יחוד הראוי לביאה}"	סימן שלט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשיט דבר במים?	"אסור להשיט דבר בנהר להוליכו או להביאו גזירה שמא יעשה חבית של שייטין [דכשם שאסור לשוט בגופו כך אסור להושיט דבר במים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)], אבל מותר בכלי או בגידודי דלא גזרינן בה שיעשה חבית של שייטין (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) {בלא&quot;ה צריך ליזהר שלא לטלטל ד&#x27; אמות בכרלמית, והב&quot;י כתב דמיירי ביו&quot;ט}"	סימן שלט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא קסמין על פני המים?	"אסור להפצילן כדי לנקות את המים דזהו בכלל הגזירה, אבל כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דמבואר בירושלמי דאם רוצה לשתותם עתה מותר לפצל "	סימן שלט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס בספינה בשבת?	"אסור ליכנס בספינה בשבת משום איסור שט וחיישינן שמא יעשה חבית של שייטין [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רמ&quot;ח סעי&#x27; ג&#x27;], ואפי&#x27; ב-ferry אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה), אבל אם היא יושבת על קרקע הים או היא קשורה ליבשה מותר ליכנס בה [דלא כתשובת הגאונים בב&quot;י דס&quot;ל דצריך להיות על קרקע הים ממש ולא מהני קשורה], וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דצריך להיות מקושר בראש האחד לספינה ובראש השני ביבשה, ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מהו כוונתו {ואפשר לפרש דבא לאפוקי אם העמידוה בעוגן שלה דאינו נחשב כקשורה וכמו שכתב התשובת הגאונים [אבל אינו ראיה דהם אסרו אפי&#x27; קשורה ליבשה]}"	סימן שלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להערים ליכנס בספינה?	"איתא בגמ&#x27; שבת (קל&quot;ט ע&quot;ב) דמותר לת&quot;ח להערים ליכנס בספינה אם נראה כאילו הוא הולך לישון או לטייל ויודע שהגוי מוליך הספינה, ואע&quot;פ שמובא בטור מ&quot;מ אינו מוזכר ברמב&quot;ם, וביאר המגיד משנה מפני שאינו מצוי ת&quot;ח בזה&quot;ז, וכן פסקו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ומ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) דאסור לכל אדם להערים"	סימן שלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדרך כלל האם מותר להערים באיסורי דרבנן?	"כתב הב&quot;י בשם הרא&quot;ש לא כל הערמה במילי דרבנן שוין, יש הערמה שמותרת לכל אדם [כגון רב אדא מערים ומלח גרמא גרמא (ביצה י&quot;א ע&quot;ב), וכן הצלת פת הדראה (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב)] ויש הערמה דאינו מותר אלא לת&quot;ח [כגון הכא בספינה], ויש הערמה שאסור אפי&#x27; לת&quot;ח [כגון בעירוב תבשילין (ביצה י&quot;ז ע&quot;ב)], ויש הערמה שיש בה מח&#x27; תנאים [כגון הצלת יין באורחים (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב), וכן אותו ואת בנו שנפלו לבור ביו&quot;ט (ביצה ל&quot;ז ע&quot;א)]"	סימן שלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכנס לתוך הספינה מבעוד יום?	"מבואר לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ח סעי&#x27; ג&#x27;) דתו אין בו איסור שט (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן שלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך מספינה לספינה?	לא, דרק קונה שביתה בספינה ראשונה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן שלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך בספינה לינצל מהפסד ממון?	"הר&quot;י לוי הקיל בברי הזיקא, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דלא התירו ספינה אפי&#x27; במקום הפסד ממון, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) הביא החיי&quot;א דמקיל לילך בספינה כל זמן שאינו יוצא חוץ לתחום, וגם מקיל לילך בספינה למצוה עוברת שא&quot;א בענין אחר, אכן הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) מסתפק אם אפשר להקל ע&quot;י הערמה בת&quot;ח לצורך מצוה, והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, ושעה&quot;צ שם) משמע דלא קיי&quot;ל כהחיי&quot;א, ובודאי אין להקל לתפילה בציבור (מ&quot;ב סי&#x27; תרי&quot;ג ס&quot;ק כ&#x27;), אבל למצות תקיעת שופר מקיל (מ&quot;ב סי&#x27; תקפ&quot;ו ס&quot;ק פ&quot;ה)"	סימן שלט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך ב-gondolas לילך משכונה לשכונה בויניציאה?	האגור הביא מה&quot;ר ישעיה התיר דהגוים מכוונים לעצמם, אבל השיג עליו הב&quot;י מכמה ראשונים דאסור	סימן שלט סעיף ז		
